כשאר בני האדם, אסטרולוגים מרבים להתגאות בהצלחותיהם וממעיטים בלהפיץ את כשלונותיהם, אך סיפור זה יעסוק דווקא בכשלון שחוויתי לאחרונה על בשרי. כל מי שמכיר אותי יודע שהתחלתי לעסוק באסטרולוגיה רפואית בכלל וברפואת אבני החן בפרט כיוון שחיפשתי תרופה למחלה קשה שרדפה אותי עשור שלם, ושרק אבני החן האסטרולוגיות הצליחו לבסוף לרפא.

לאחרונה נתקלתי בעוד בעיה בריאותית שהקשתה על תפקודי – לחץ דם גבוה. וכמו בכל מקרה אחר מאז שלמדתי על סגולותיהם, פניתי ישר לאבני החן בכדי לפתור את הבעיה. מדובר עבורי בהשקעה לא קטנה כיוון שלעומת רוב האוכלוסיה, אבני החן שמתאימות לי כאבנים רפואיות הן לא האבנים המשניות כמו הקוורץ, המונסטון והגרנט, אלא האבנים הראשיות כמו הרובי, האמרלד והיהלום. למרות זאת, התמזל מזלי ועקב תפקידי היו ברשותי כל תשעת האבנים הראשיות כאשר החלה הבעיה.

אך עבר חודש שלם בו ניסיתי את כל תשעת האבנים הראשיות ואף שילובים שונים של מספר אבנים בו זמנית, והבעיה עם לחץ הדם נמשכה. לבסוף, מה שעזר להיפתר מהבעיה לא היו אבני החן או כל תרופה אחרת, אלא פשוט הפסקה של צריכת קפאין. היה זה לקח חשוב אשר חוזר על עצמו כבר פעם שניה בתקופה האחרונה, ועל כן החלטתי לחלוק אותו כאן.

אך הלקח האמיתי בסיפור הוא לא במגבלות של אבני החן בתור כלי רפואי, כיוון שהמשך צריכת הקפאין החזיר את הבעיה שוב ושוב ולא היתה לאבנים הזדמנות לעזור. הוא גם לא פספוס של מקור הבעיה, שהיה ידוע עקב חלוף של סטורן בנקודה רגישה וייחודית במפת לידתי. הלקח הכי חשוב הוא שלמרות הסגולות המופלאות של אבני החן ותרופות רבות אחרות, לעיתים בכדי שאלו יוכלו לעזור לנו עלינו קודם כל לעזור לעצמנו.