כאשר תרופה או טיפול כלשהם נכנסים לשלב של בחינת יעילותם, אחת הבדיקות חייבת לכלול השוואה בינם לבין טיפולי דמה כמו גלולות סוכר או ניתוחים שלא באמת מתקיימים. הסיבה לכך היא מה שנקרא אפקט הפלצבו.

אפקט הפלצבו הוא סוג של שכנוע עצמי. במובן הכי פשוט, כשאנו חושבים שאנו מקבלים טיפול הגוף שלנו מכפיל את המאמץ לשקם את עצמו ובמקרים מסויימים האפקט הזה אף יותר יעיל מהתרופה שמנסים לבחון.

עכשיו אם ניקח בחשבון שאין שום הוכחה מדעית לכך שאבני חן משפיעות בצורה כלשהי על גוף האדם, הוגן יהיה לשאול אם הן בעצמן סוג של פלצבו?

מניסיוני האישי התשובה לכך היא חד משמעית לא!

ניסיון זה לא מספיק

למרות שיהיה קל לספר על שלל הפעמים בהן ראיתי במו עיניי את יכולות הריפוי המופלאות של אבני החן, עדות זו היא חסרת תועלת בתור ראייה כי מדובר באבחנות אישיות שלי ולא עובדות שאפשר לבחון ולמדוד.

האמת היא שיכלו להיות שלל גורמים אחרים שגרמו לאנשים הללו להירפא, כולל האמונה שלהם באותן אבני החן. זאת הסיבה שעדויות כאלה, רבות ומפורטות ככל שיהיו, לא נתפסות כראיות ממשיות בידי מדענים לכך שמשהו באמת פועל.

הוכחות אמפיריות

כשהתחלתי להציע לראשונה אבני חן בתור טיפול לבעיות למיניהן, אחד מכללי הברזל שלי היה לעולם לא לגלות מה יכולה להיות השפעתם. הסיבה לכך היא אותו אפקט פלצבו – אם אדם לא יודע למה לצפות, התוצאה הרבה יותר אמינה. אך זה לבד לא מספיק בכדי להוכיח דבר, והוכחה אמיתית דורשת ראיות אמפיריות, או במילים אחרות ראיות מוחשיות שניתן למדוד.

ההשפעה הראשונה של אבני החן שניתן היה למדוד התגלתה לגמרי בטעות. בתחילת שנת 2015, צירוף מסויים של אבנים שניסיתי על עצמי, ספציפית של קרנליאן וספירי בריליום, גרם ללחץ דם גבוה שעות ספורות לאחר לבישתן. אך חשובה מכך היא העובדה שניתן היה למדוד ירידה ניכרת בלחץ הדם לאחר 30 דקות בלבד מהרגע שהאבנים הוסרו!

תוצאה זו התגלתה כדי נפוצה בנסיבות מסויימות, וניתן לעיתים אף לראות עלייה בלחץ הדם עקב השפעת אבנים כמו אמרלד שלרוב משמשות כמדכאות ולא כממריצות, במקרים בהם האבן בלתי הולמת עבור המטופל.

Blood Pressure 2

תוצאה נוספת של אבני החן שמאוד ניכרת לעין נצפתה מספר פעמים לאחר השימוש באבני מארס (קרנליאן ואלמוג אדום)  לזירוז תהליך הריפוי של פציעות. שטח הפצע שהיה מסביב וישירות מתחת לאבן לאיתים התרפא כה מהר עד שנוצר הבדל חד וברור בין הרקמות בקרבת האבן שכבר החלימו לבין רקמות לצידן שעדיין היו בתהליכי שיקום.

השפעה משמעותית ולעיתים לא נעימה נוספת נצפית לעיתים קרובות בעת השימוש באבני יופיטר (ספיר צהוב וציטרין). ברוב המקרים בהם נעשה שימטש באבני החן הללו אחת מתופעות הלוואי הייתה עלייה ניכרת במשקלו של המטופל.

סיכום

בזמן שהראיות שהוצגו כאן לא יספיקו בפני עצמן בשביל לשכנע את העולם שאבני החן פועלות, מדובר בעובדות מוצקות שמדגימות בבירור כי השפעת אבני החן היא לא רק עניין של אמונה או אפקט הפלצבו, ובהחלט ראוי לשקול את השימוש בהן בתור כלי טיפולי לכל דבר.