קארמה, גורל ובחירה חופשית – הגורל

מהות הגורל

חלק הראשון של המאמר נתתי תיאור של הקארמה ודרך פעולתה, ובחלק זה אפרט איך הקארמה מעצבת את גורלנו. כפי שהוזכר בחלק הקודם תהליך הקארמה הוא סדרה של גלים אשר נעה מהעודף אל החוסר במטרה ליצור איזון, ובמובן זה הגורל הוא תהליך מילוי אותו החוסר. אך לעומת גלי הקארמה שנעים מסבל להנאה, תהליך המילוי עצמו לינארי ומהווה משל לצבירת ניסיוננו ולהתפתחותנו. ואם נשתמש במשל של חוקי התרמודינמיקה, אז אותו ניסיון הוא האנטרופיה או “מורכבות” שנוצרת בתוכנו בגלל אותו תהליך מילוי.

למרות שהתהליך שתואר לעיל והשפעותיו על חיינו נראים כנושא מסובך ביותר, פיתחנו כלי שמאפשר לנו לראות ולהבין את התפתחותו. כלי זה הוא כמובן האסטרולוגיה, אשר שופכת אור על כל המתרחש בתהליך הגורל ואפילו על הנקודה בה אנו נמצאים בתהליך זה בעזרת מפת הלידה, חלוף הכוכבים, תקופות אסטרולוגיות ועוד. כך שבכדי להבין יותר טוב את מהות הגורל, נצטרך להביט לעומק על הצורה בה האסטרולוגיה בנויה.

הכל מתחיל בראש

בכדי שנבין את מהות הגורל יהיה עלינו תחילה להבדיל בין האירועים שאנו חווים לבין התגובה הרגשית שלנו לאותם אירועים, ובהתאם לכך בין סבל פיזי לסבל נפשי. במבט ראשון הבדל זה נראה זניח כיוון שאנו נוטים לחשוב שאלו הולכים יד ביד,  אך האמת היא שמדובר בנושאים נפרדים לחלוטין. בתור דוגמא, אנו יכולים לקבל הנאה ממזון חריף אפילו שמבחינה גופנית מדובר בהרגשת כאב. דוגמא יותר קיצונית תהיה העובדה שקורבנות אונס יכולים לחוות אורגזמה פיזית במהלך האירוע למרות שנפשית הם חווים סיוט.

גם באסטרולוגיה קיים הבדל חד משמעי בין החוויות הגופניות, אשר מיוצגות על ידי המזל העולה, לבין החוויות הרגשיות אשר מיוצגות על ידי מיקומו של הירח. הבדל זה כל כך משמעותי שבאסטרולוגיה ההודית הקלאסית מתחשבים במעברי כוכבים רק ביחס למיקום הירח ומזניחים לחלוטין את מיקומם ביחס למזל העולה. למרות שבעיני האסטרולוגים המודרניים מנהג זה יכול להיראות תמוה, הוא ממחיש היטב את החשיבות שאנו מייחסים לחוויות הנפשיות לעומת החוויות הפיזיות.

הדגש על הפן הרגשי מוביל לעיתים קרובות למצבים בהם אדם חווה סבל למרות שמבחינה מעשית חייו נראים מושלמים. לדוגמא, לאותו אדם יכולה להיות משרה מצוינת אך מבחינתו היא תיראה משעממת או חסרת משמעות. דוגמא אחרת תהיה בן/בת זוג שהם הפסיקו לאהוב למרות שאלו אוהבים אותם. גם בדוגמאות אלו פועל אותו תהליך התפתחות, אך מנקודת מבט רגשית הוא נראה שונה לחלוטין. זו הסיבה שבאסכולות אסטרולוגיות רבות נוהגים ליצור מפת לידה נפרדת בה הירח משמש כמזל העולה, ומפה זו משמשת לניתוח פסיכולוגי וחיזוי אירועים מבחינה רגשית.

לגופו של עניין

למרות שאנו נוטים לראות את גופנו בתור עצמנו או ה”אני” שלנו, נכון יהיה לראות אותו בתור כלי רכב ואת נפשנו בתור הנהג. לאותו כלי רכב חשיבות מכרעת לא רק בצורה שבה אנו רואים את החיים, אלא גם בצורה שבה אנו מתנהלים בחיים הללו. לדוגמא, אם גופנו דומה יותר לרכב ספורט, אז נרגיש כמלכים על כביש ישר אך לא נתפקד טוב במיוחד במסלולי הרים מסולעים. לחילופין, אם גופנו דומה יותר לטנק אז נוכל להשמיד את רוב המכשולים בדרכנו אבל ניתקל בלא מעט בעיות במהלך מרוץ או כשנצטרך למצוא חנייה.

מבחינה אסטרולוגית, הגוף מיוצג על ידי המזל העולה שלנו, אשר בעצם קובע אם אנחנו נוהגים ברכב ספורט, טנק, טנדר או אופנוע. לדוגמא, אם המזל העולה שלנו הוא טלה אז לעיתים קרובות מבנה גופנו יהיה בינוני-נמוך, רזה ושרירי, בזמן שמזל עולה דגים נוטה להתאפיין בגוף גבוה ורחב אך לא ספורטיבי במיוחד. אותו מזל עולה קובע גם את המזלות בהם נופלים שאר הבתים ובכך קובע את צביונם של שאר התחומים בחיינו. לדוגמא, מזל עולה טלה יעדיף קריירה קבועה ומסודרת ויימשך למשרות ממשלתיות, בזמן שמזל עולה אריה יימשך יותר לקריירה אומנותית או לעבודה במוסדות פיננסיים.

מבחינת תהליך ההתפתחות, המזל העולה שלנו לא מקרי ומשקף “צורך” או “שאיפה” לחוות את החיים מנקודת המבט שאותו מזל מייצג. לדוגמא, אדם אשר נולד לתוך סביבה עוינת ושמטרתו היא לשרוד ולהתגבר על הנסיבות יפתח מבנה גוף וראיית עולם הולמים כמו אלו של מזל טלה, בתולה, עקרב ודלי. לעומת זאת, אם אותו אדם נולד לסביבה תחרותית מבחינה שכלית אך לא מאיימת פיזית, אז עם אותה מטרה הוא לרוב יפתח מבנה גוף וראיית עולם של מזל תאומים, מאזניים או קשת.

חשוב לציין כי ה”צורך/שאיפה” ו”המטרה” בדוגמאות הללו הם לא בחירה מודעת של אותו אדם, שכן אף אחד מאיתנו לא בחר במודע את מבנה גופו, את הגנים שלו או את הסביבה אליה הוא נולד. במקום זאת, הם מהווים את התוצאה של אותם גנים וסביבה, אשר נקבעו על ידי הקארמה ותהליך ההתפתחות ומהווים חלק מהם. במובן זה, ניתן לראות כל מזל עולה בתור שיעור בתהליך ההתפתחות שלנו, אשר מוסיף לניסיוננו משהו שלא חווינו מספיק בעבר.

box-trap

למדוד את הקארמה

כפי שהוזכר בחלק הקודם האירועים שאנו חווים הם תוצאה של פעולות קודמות, וכמות אותן הפעולות היא בעצם כמות הקארמה שנצבור בכל תחום נתון. אם נשתמש במשל של גופנו ככלי רכב, אז אותה קארמה שהצטברה מפעולותינו תהיה הדרך בה הוא נוסע, וכמותה תקבע את גודל העליות והמורדות על אותה דרך ואת אורכה. ואם נשתמש במשל גלי האנרגיה, אז כמות הפעולות היא שתקבע את גובהם של אותם הגלים.

אחת הדרכים הנפוצות ביותר בקרב אסטרולוגים ברחבי העולם למדידת גובהם של אותם גלים הוא המזל בו הכוכב ממוקם עם דגש על נקודות נפילה ועילוי, אך לעומת הדעה הרווחת מדובר במדד של איכות ולא של כמות והשימוש בו במקרה הזה חסר תועלת. מיקומם של הכוכבים לפי בתים לעומת זאת, מהווה מדד יעיל המכונה באסטרולוגיה ההודית עוצמה כיוונית (Dig Bala). מדדים חשובים נוספים הם נקודות רגישות במפה האסטרולוגית כמו המעלה של המזל העולה ונקודות ההקבלה (Vargottama), היבטים של כוכבים ידידותיים/עוינים (לא להתבלבל עם אכזריים/עדינים), נסיגה או עמידה של כוכב מסוים ועוד.

כל הפרטים הטכניים שהוזכרו לעיל מאפשרים להעריך את גובהם ובהתאם לכך את עוצמתם של גלי הקארמה בחיינו, אך מדד חשוב נוסף שנלקח בחשבון באסטרולוגיה ההודית הוא השלב שבו אנו נמצאים על אותו הגל. אותו שלב נקבע לפי המעלה שהכוכב תופס במזל בו הוא נמצא, ומכונה און הכוכב (Baladi Avastha). במדד זה, כוכבים שנמצאים במעלות הראשונות של מזל אי זוגי מייצגים את תחילת הגל וכוכבים במעלות האחרונות את סופו, ולהיפך במזלות זוגיים. כמו כן, נקודות המפגש בין מזלות אש ומים, אשר נקראות נקודות טביעה (Gandanta), נחשבות באסטרולוגיה ההודית כמייצגות סוף והתחלה של תהליכי התפתחות שלמים ומקבלות חשיבות מיוחדת.

Rahu-Ketu

כמות מול איכות

אם עוצמת גלי הקארמה משולה לצורה ולאורך של כביש החיים, אז הניסיון שצברנו יהיה משול לחומר ממנו עשוי אותו כביש ביחס לרכב שמהווה את גופנו. אותה רמת ניסיון היא שמכתיבה אם נמצא את עצמנו במכונית מרוץ על מסלול לג’יפים או על מסלול מרוצים. ולמרות שהעוצמה של הגלים יכולה לפצות במעט על נהיגה בכביש בלתי הולם, היא לא תפתור את הבעיות שאותו כביש יציב בפנינו.

מבחינה אסטרולוגית אותה מכונית מרוץ על מסלול שטח משולה למיקומם של כוכבים במזלות ובתים בהם אותם כוכבים לא מתפקדים כראוי. אם נשתמש במפת הלידה הסידריאלית של אלברט איינשטיין בתור דוגמא, נופתע לגלות כי מרקורי אשר מייצג את ההיגיון נמצא אצלו בנפילה במזל דגים והירח שמייצג את המוח בנפילה במזל עקרב. אך ברגע שניקח בחשבון את העובדה שהוא החל לדבר בגיל מאוחר, נזקק לשיעורים פרטיים ולא הצליח במיוחד בלימודיו, ובאופן כללי היה מפוזר ושכחן, נראה שמדובר במיקומים אשר הולמים את המציאות.

נתון מעניין נוסף הוא שאיינשטיין החליף את מקום מגוריו לעיתים קרובות בהיותו צעיר ואף נאלץ לברוח מגרמניה עקב עליית הנאצים לשלטון. נתון זה חשוב במיוחד מכיוון שמרקורי שולט במפת לידתו בבית הרביעי והירח בבית השני. כמו כן, מרקורי גם שולט בבית הראשון וכידוע איינשטיין לא דאג במיוחד למראהו החיצוני. אך לעומת מרקורי והירח, מארס אשר מייצג את הפיזיקה נמצא במפת לידתו בעילוי במזל גדי, ולכן תגליותיו עולות אף הן בקנה אחד עם מפת לידתו. כמו כן, גם ונוס נמצאת במפת לידתו בעילוי במזל דגים, ואיינשטיין בהחלט נודע בתור איש נעים הליכות, פציפיסט וחובב מוזיקה נלהב.

הדוגמא של אלברט איינשטיין משקפת היטב את ההשפעה שיש לאיכות מיקום הכוכבים. באסטרולוגיה ההודית אותה איכות נקראת ערנות הכוכב (Jagradadi Avastha), ומשקפת את רמת המודעות שניסיוננו מקנה לנו בתחום אשר אותו כוכב מייצג. דוגמא מצוינת לחשיבותו של מדד הערנות היא העובדה שבמיתולוגיה ההודית מדובר באחד מהפרטים היחידים שהוזכרו לגבי ההורוסקופים של ראמה וקרישנה, כשהשני הוא מיקום הירח אשר מוזכר לעיל וקובע את האישיות.

Krishna.png
קרישנה מראה את האמת לארג’ונה

האורובורוס

גורם חשוב אחרון בהבנת גורלנו הוא ראש וזנב הדרקון אשר מייצגים את תהליך ההתפתחות שלנו במובן הישיר ביותר. הם גם מהווים תשובה לשאלה עתיקת הימין “מהי מטרתי בחיים?”, אם כי רק במסגרת הגלגול הנוכחי. גם המיקום שלהם נתפס לעיתים קרובות באופן מוטעה בתור קארמה טובה ורעה. אך מיקומם לא משקף את גלי הקארמה הבודדים אלא את תהליך המילוי וההתפתחות כולו, כשראש הדרקון מייצג את התחום הכי פחות מפותח בחיינו וזנב הדרקון את ההכי מפותח וממוצה.

במפה האסטרולוגית שלנו, מיקומו של ראש הדרקון מראה את החוליה החלשה ביותר בתהליך התפתחותנו, ואת התחום בו עלינו לצבור קארמה ודרכה ניסיון בחיים הנוכחיים. לעיתים קרובות נחווה עליות ומורדות רבות וקיצוניות בתחום החיים שמיוצג על ידי הבית בו ראש הדרקון ממוקם, ולעיתים אף נפתח אובססיה לאותו תחום. מצב דומה קורה כראש הדרקון צמוד לכוכבים אחרים, מה שלרוב גורר אירועים רבים וקיצוניים מהסוג שאותו כוכב מייצג. במפת לידתו של אלברט איינשטיין שהוזכרה לעיל, אותו מארס בעילוי נמצא בצמידות לראש הדרקון בבית השמיני מה שגרם לו להתעמק עד כדי אובססיה בגילוי סודות היקום, והוביל בשלבים שונים הן ללעג והן לאהדה.

בדיוק כפי שראש הדרקון מייצג את התחום הכי פחות מפותח בחיינו, זנב הדרקון מייצג את התחום אשר בו התרכזנו הכי הרבה בעבר ומיצינו עד תום. אותו מיצוי בא לידי ביטוי בכך שבמקום עליות ומורדות, זנב הדרקון מרחיק אותנו ולעיתים אף שולל לחלוטין מחיינו את התחומים שמיוצגים על ידי הבית בו הוא ממוקם. אותו הדבר קורה כאשר הוא בצמידות לכוכב כלשהו במפת לידתנו, והשפעה זו גרמה לאסטרולוגים רבים להגדיר את מיקומו בתור חור שחור. לדוגמא, בבית החמישי זנב הדרקון יכול לשלול השכלה גבוהה או להרחיק אדם מילדיו, וצמידותו לוונוס יכולה לשלול גישתו למותרות חומריים או להרחיק אותו ממערכות יחסים עד כדי התנזרות.

למרות שהשפעתו של זנב הדרקון נראית הרסנית מבחינה חומרית היא נותנת המון ניסיון, במיוחד בצורת כישרונות טבעיים. למשל, אותו מיקום בבית החמישי יכול להתבטא ברמה גבוהה של יצירתיות אומנותית, והצמידות לוונוס יכולה להתבטא בכישרון מוזיקלי או דיפלומטי יוצא מן הכלל. בדוגמת מפת הלידה של איינשטיין, זנב הדרקון נמצא בבית השני מה שהתבטא באובדן העסק המשפחתי ומעברי דירה תכופים כשהיה צעיר, ריחוק ממשפחתו, ואף התרחקות ממורשתו הן כיהודי והן כיליד גרמניה. למרות זאת, אותו מיקום הקנה לו כשרון לינגוויסטי ושליטה במספר שפות, וערכים פרוגרסיביים כמו תמיכה בדמוקרטיה ובזכויות אדם לצד סלידה מאלימות, לאומנות וגזענות.

ouroboros.gif

הכוס והתוכן

משל האופטימיות והפסימיות מחלק אנשים לאלו שרואים את הכוס חצי ריקה ולאלו שרואים אותה חצי מלאה אך לא שואל איזו כוס זו וחשוב מכך במה היא מלאה, ודווקא את זה מלמדת אותנו האסטרולוגיה. היא מראה לנו שצורת הכוס היא במה לכל חיינו בעזרת המזל העולה, ושצבעה מגדיר איך אנו רואים את תוכנה ואת היותה ריקה או מלאה בעזרת מיקום הירח. היא ממחישה שגם העליות וגם המורדות הם הנוזלים שממלאים את הכוס וגורמים לנו להתפתח בעזרת עוצמת מיקום הכוכבים. היא מסבירה שחולשותינו וחסרונותינו הם ריקנותה בזמן שכישרונותינו ויכולותינו הם אותם הנוזלים שנמצאים בתוכה בעזרת איכות מיקומם. וחשוב מכל, היא מדגימה בעזרת ראש וזנב הדרקון שלטוב ולרע, רק כוס ריקה יכולה להתמלא.

Giving alms

לחלק ג’ – הבחירה החופשית