אם היינו צריכים לדרג בחשיבותם את הגורמים השמימיים אותם אנו רואים ברקיע, השמש הייתה מקבלת את המקום הראשון לא רק בגלל שהיא הגדולה שבהם, אלא גם בגלל שהשפעתה הישירה על חיינו היא הגדולה ביותר. השמש היא זו שמספקת לנו את האור והחום, גורמת לצמחים לגדול ובכך מספקת לנו מזון, ואפילו מכתיבה לנו מתי להתעורר ומתי ללכת לישון בכל יום.
ברוב התרבויות העתיקות ובשבטים פרימיטיביים השמש ייצגה את האל העליון. הניסיון הראשון שידוע לנו ליצור דת מונותאיסטית היה במצריים העתיקה כאשר הפרעה אחנתון הצהיר על הפסקת פולחן האלים המצרים והחליפם באתון – הדיסק של השמש.
באסטרולוגיה המערבית מיקומה של השמש נחשב למכריע, ומכתיב את האישיות של האדם מרגע לידתו. באסטרולוגיה ההודית לעומת זאת לשמש חשיבות שונה במעט אך לא פחות משמעותית – היא מייצגת את הנשמה של האדם, אך גם את האגו שלו. כמו כן היא מייצגת את הערך העצמי ואת הביטחון העצמי של האדם, את הכוח רצון שלו ואת השליטה העצמית, את אביו, את המנהל שלו בעבודה, את בעל הבית, את השליט במדינתו וכל דמות בכירה אחרת בחייו. היא גם מייצגת את עמוד השדרה, את הלב, את הקיבה ואת מערכת העיכול של האדם.
נשמה? נשמע כמו קשקוש דתי.
המונח נשמה מוכר לנו בעיקר מתחום הדת, אך המשמעות האמיתית שלו לא בהכרח דתית. מקור המילה הוא נשימה, ובמובן הכי ישיר אם מישהו נושם אז הוא בחיים. גם כאן המונח נשמה מדבר על חיים והאנרגיה שהופכת עצם דומם ליצור חי. השמש מעירה אותנו בבוקר בעזרת האור שלה, מחממת אותנו ובכך נותנת לנו מרץ לזוז, ומגדלת את הצמחים שמהווים את המזון שלנו, לכן היא אחראית ישירות לקיומנו כיצורים חיים.
זאת גם הסיבה שהשמש מייצגת גם את כח החיים שלנו, אשר מהווה אנרגיה ההופכת גוף דומם לחי וזז, ואת הלב אשר מזין את האיברים בגופנו ומפסיק לפעום רק בסוף חיינו. החום של השמש משול גם לקיבה שלנו, כיוון שהיא בעצם מנוע בערה פנימי ששורף את המזון אותו אכלנו והופך אותו לאנרגיה עבור גופנו.
האגו זה לא דבר רע? ומה הסיפור עם כל האנשים שיש להם אגו מנופח?
ברוב הדתות והתרבויות מקובל לראות את האגו כמשהו שמרחיק אותנו מרוחניות ומבורא עולם, אך צריך להבין קודם כל מה הוא האגו. האגו במובן הפשוט ביותר של המילה הוא הייחודיות שלנו – התפיסה שאנחנו שונים מאחרים ונפרדים מהם. האגו הוא ה”אני” כאדם נפרד ולא כחלק מקבוצה, מין או לאום. בלי האגו אין לנו זהות או אישיות נפרדת, ובמובן מסוים אנחנו מפסיקים להתקיים כאדם בפני עצמו.
הסיבה שאגו נתפס כדבר רע היא כפולה. במובן החברתי כאשר אדם שם את עצמו ואת צרכיו מעל לצרכים של החברה הוא יכול לפעול כנגדה, ולכן הופיע המונח אגואיזם שמתאר אדם שדואג רק לעצמו. במובן הפילוסופי האגו גורם לנו לראות את עצמינו כנפרדים משאר העולם, ומונע מאיתנו להבין שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו ושכל דבר שקורה בו משפיע גם עלינו.
הסיבה שדווקא השמש מייצגת את האגו באסטרולוגיה היא שגודלה ואורה הבוהק של השמש ביחד עם השפעתה המכריעה על חיינו מבדילה בינה לבין שאר הגופים השמימיים והופכת אותה לייחודית ולא מאפשרת להתעלם ממנה, בדיוק כמו שאדם מבדיל את עצמו במראה ובמעשים כדי להיראות מיוחד ומשמעותי.
אז בשביל ביטחון עצמי צריך שיהיה הרבה אגו?
אנשים רבים מתבלבלים בין אגו, ערך עצמי, ביטחון עצמי ושחצנות. כפי שכבר אמרנו האגו זה התפיסה שלנו של עצמינו כאישיות נפרדת. הערך העצמי לעומת זאת הוא מדד של עד כמה אנחנו מעריכים ודואגים לדמותה ותדמיתה את אותה אישיות נפרדת. לדוגמא אדם שמעריך את עצמו ינסה להימנע מהתנהגות בלתי הולמת כדי לא לפגוע בתדמיתו. בפן החיובי זה אומר שהוא יימנע מפשיעה ופגיעה באחרים, ובפן השלילי זה יכול לגרום להתרכזות יתרה במראה החיצוני או ברושם שהוא יוצר.
הביטחון העצמי הוא מדד של עד כמה אנחנו סומכים על עצמינו וקשור ישירות לערך העצמי. ככל שאנחנו מעריכים יותר את עצמינו אנחנו מוכנים לסמוך יותר על היכולות שלנו וההפך. בפן החיובי זה נותן לנו אומץ לנסות דברים חדשים, ובפן השלילי זה יכול להפוך אותנו לפחדנים או שחצנים.
והקשר לדמויות בכירות הוא בגלל שהן מורידות לנו את הביטחון העצמי?
לא. הסיבה האמיתית לכך שאנשים במעמד חברתי גבוה משלנו קשורים לצורה שבה אנחנו רואים את עצמינו היא שהם נותנים לנו מודל לחיקוי מצד אחד, ומצד שני הדימוי העצמי שלנו קובע איך נתנהג כלפיהם.
ברוב המקרים האב ומעמדו בחברה קובע איך נתנהג בתור ילדים ואיך נראה את עצמינו כשנתבגר. כיוון שהוא מייצג את הדמות החזקה הראשונה שאנו רואים בחיינו וברוב המשפחות הוא זה שמעניש אותנו כשלא התנהגנו כראוי, הוא קובע בכך את דפוסי ההתנהגות שלנו לאורך כל חיינו בדיוק כפי שהשמש קובעת מתי נלך לישון ומתי נתעורר דרך זריחתה ושקיעתה.
הצורה שבה למדנו להתנהג כלפי האבא תקבע לרוב את הצורה שבה נתנהג כלפי דמויות חזקות אחרות בהן ניתקל בחיים, כיוון שהן תופסות את מקומו הן בתור מי שמכתיב את ההתנהגות והן בתור מי שמעניש. לדוגמא הבוס בעבודה קובע מה עלינו לעשות ומסוגל לפטר אותנו אם לא נבצע את המוטל עלינו. אותו הדבר נכון לגבי השליט במדינתנו שמכתיב את החוקים ומעניש את אלו שעוברים עליהם.
ומה הקשר בין כל אלה לעמוד השדרה ומערכת העיכול?
לעומת שאר העצמות בגוף, עמוד השדרה מורכב מחוליות המחוברות בעזרת סחוס גמיש ובכדי להחזיק אותו ישר עלינו להשתמש בשרירים שמחוברים אליו, ומכאן ההקשר לשליטה עצמית. ההקשר הכי ישיר בין התפיסה העצמית לעמוד השדרה הוא שאדם אשר מרגיש בטוח בעצמו הולך עם גב ישר וראש מורם, בעוד שאדם מדוכא וחסר בטחון עצמי לרוב ילך עם גב כפוף ומבט מושפל.
התופעה הזאת היא מנגנון הגנה, כיוון שאדם שהולך כפוף פחות בולט ופחות מאיים כך שנוטים להתעלם ממנו. כמו כן אדם אשר הולך עם גב זקוף וראש מורם נראה מרשים יותר ונתפס כבעל מעמד גבוה יותר בחברה, ובעבר אף לימדו ילדים ללכת בגב זקוף בכוונה מאותה הסיבה. אפילו היום מלמדים חיילים בצבא לעמוד זקוף מכיוון שכך הם נראים מרשימים, מאיימים וחזקים יותר.
גם ההקשר לקיבה ולמערכת העיכול דומה, אך הפוך. לדוגמא, אדם אשר נתקל בריח של ביוב או של ערימת דשן חקלאית לרוב יחוש בחילה אם לא רגיל לאותם ריחות. תופעה דומה אפשר לראות כשאדם נתקל לראשונה בגופה של אדם אחר. למרות שעל פניו נראה שדווקא אדם במעמד חברתי גבוה יותר צפוי יותר לחוש בחילה במצבים האלה, הוא דווקא יפגין בכך חולשה ואובדן שליטה עצמית ויוריד מהרושם שלו בעיני אחרים.
Comments