זנב הדרקון, קאודה דרקוניס, קטו - הארכיביסט של הכוכבים

שלא כמו הכוכבים, זנב הדרקון לא מייצג גוף שמימי פיזי אלא את אחת הנקודות בהן מסלול השמש חוצה את מסלול הירח שבהן נוצר ליקוי חמה או ליקוי לבנה. קטו וזנב הדרקון הם השמות שקיבלה נקודת המפגש הדרומית בין המסלולים, ולמרות שכל אחת מהנקודות יכולה ליצור ליקוי חמה או ליקוי לבנה, מקובל לראות את נקודת המפגש הדרומית בתור הנקודה המסורתית לליקויי ירח או ליקויי לבנה.

קטו לרוב לא מופיע באסטרולוגיה המערבית, אך באסטרולוגיה ההודית קיבל חשיבות זהה לזו של הכוכבים במשמעותו. בתרבות ובמיתולוגיה ההודית הוא נתפס כשד אשר שתה מסם האלמוות אך באותו רגע גופו חולק לשתיים על ידי הנשק של וישנו, אחד האלים. שני חלקי גופו הפכו לשדים בני אלמוות בשם רהו או ראש הדרקון אשר בולע את השמש בעת ליקוי חמה וקטו או זנב הדרקון אשר בולע את הירח בעת ליקוי לבנה.

בכתבים העתיקים נאמר כי הוא דומה בהשפעתו למארס ומסמל את מה שכבר עברנו בגלגולים הקודמים, ואת הנקודה שאליה אנו צריכים להגיע בכדי לא לחזור לגלגול נוסף. לרוב משווים אותו באסטרולוגיה לחור שחור כיוון שנחשב כי כוכבים בנקודה זו של השמיים ובתים בהם היא נמצאת מאבדים מכוחם. כמו כן הוא מסמל את העבר, אפתיה וניתוק, כולל ניתוק רגשי, הפרדה, סיום, ביקורתיות, פיזור, ובגופנו את האינסטינקטים ואת הדנ”א שלנו.

אז מה הקשר בין ליקוי ירח ומארס? ולמה חור שחור?

הסיבה שנאמר כי קטו דומה למארס היא שבעת ליקוי ירח הירח עצמו מקבל צבע אדום ונראה כמו מארס. כמו כן בזמן שמארס מסמל דחיפה קדימה, מלחמה וכיבוש, קטו מסמל את מה שכבר כבשנו כיוון שהוא מייצג את העבר וסיום, ומכאן גם ההקשר לחיים קודמים כיוון שהם מהווים את מה שכבר עברנו עוד לפני שנולדנו. סמליות נוספת שנקשרה לקטו היא דגלים, כיוון שדגל אשר ננטע באדמה מסמל בעלות על השטח, או במילים אחרות שהשטח כבר כבוש.

הסיבה להשוואה של קטו עם חור שחור היא בראש ובראשונה היחלשות אור הירח בזמן ליקויו, אך גם העובדה כי חור שחור מייצג את סוף חייהם של כוכבים. כמו כן בתוך חור שחור כוח הכבידה דוחס את החומר כך שאפילו החלל בין האטומים נעלם, ובכך מביא אותו לנקודת ההתחלה כפי שהיה בזמן המפץ הגדול או תחילת היקום. הקשר נוסף הוא שחור שחור “מראה” סביבו את כל אשר נשאב לתוכו, אך מדובר בזיכרונות ולא בדברים עצמם אשר הופכים לחלק מליבתו בדומה לזיכרונות של עברינו אשר מהווים רק השתקפות של הדברים שעברנו.

ולמה ניתוק, הפרדה, פיזור וסיום? ואיך זה קשור לביקורתיות?

סמליות הניתוק נובעת מכך שבעת ליקוי ירח הירח הופך למנותק מאור השמש אשר מסמל את אנרגיית החיים. בנוסף מדובר בהפרדה פיזית בין השמש והירח על ידי כדור הארץ. כמו כן, אותה הפרדה מסמלת סוף של מעגל אחד ותחילתו של אחר כיוון שאחרי הליקוי הירח לא מתמלא עוד אלא פוחת עד לירח הנולד הבא. הקשר נוסף לניתוק, הפרדה וסיום נובע מכך שקטו מייצג את העבר, אליו אין לנו גישה כיוון שכבר חלף ולכן אנחנו מנותקים ממנו. כמו כן בכדי שדבר כלשהו יהיה חלק מעברנו אך לא מעתידנו עליו להסתיים, אחרת יהיה הוא גם חלק מהעתיד.

הסיבה להקשר בין קטו לפיזור נובעת מכך שמסמל את העבר, אשר נשכח לאיטו. זיכרונותינו נשכחים עם הזמן ומתפזרים בראשינו, מבנים עתיקים חרבים עם חלוף השנים והופכים לתפזורת לבנים, גופינו נרקב ומתפרק לאחר מותנו עד שהופך לתפזורת של עצמות, ואף הכוכבים ביקום מתפזרים זה מזה ככל שזמן עובר. במדע תופעה זו נקראת אנטרופיה, והיא מהווה את אחד מחוקי הטבע.

ההקשר בין קטו לביקורתיות נובע מהעובדה שניתן למתוח ביקורת רק על דברים שהושלמו, אחרת לא מדובר בביקורת כי אם בניסיון לשנות את אותם דברים. כמו כן, אחרי שדבר כלשהו נגמר והופך לחלק מעברינו, אנו נוטים לחזור עליו בזיכרוננו בכדי להפיק ממנו לקחים, ובכך מותחים ביקורת על עצמינו ועל התנהלותנו.

ואיך זה קשור לאינסטינקטים ודנ”א?

הדנ”א והמבנה הגנטי שלנו עבר אלינו מדור לדור מאבותינו הקדומים ביותר, ומכאן ההקשר לקטו ולעבר. הוא גם מהווה התפתחויות שעברו אבותינו לאורך הדורות אשר אפשרו להם לשרוד בזמן שאחרים נכחדו, ובכך נקשר ללקחים מהעבר ובצורה סמלית ל”גלגולים קודמים”. כמו כן רצף הדנ”א שלנו מאפשר לנו להציץ לאותו עבר בדומה לזיכרונות, אשר גם אותם מסמל קטו. גם האינסטינקטים שלנו מהווים לקחים מאבותינו אשר עזרו להם להישאר בחיים בסביבה עוינת ולשרוד. כמו כן הם נשמרים בחלק הקדום והפרימיטיבי ביותר של מוחנו, אשר אותו אנו חולקים עם זוחלים שנכללים בין אבותינו הקדמונים.

סיכום

במיתולוגיה ההודית קטו מיוצג בתור גוף ללא ראש, אשר עיכל את ארוחותיו אך לא יכול לאכול יותר ולהוסיף לעצמו עוד או להתקדם לכיוונים חדשים, בדיוק כמו העבר אשר ניתן להפיק ממנו לקחים אך לא לשנותו. כמו כן היעדר הראש מהווה היעדר מחשבה או פיקוד, שכן אין לנו שום שליטה על עברנו. למרות שייצגו אותו כשד נוראי וזדוני כיוון שכולנו נהפוך לחלק מנחלתו עם חלוף הזמן, הלקחים אשר הפיקו אלו שבאו לפנינו עודם בנו ומהווים את הסיבה העיקרית לכך שאנחנו יכולים לשבת ולחשוב על אלו שבאו לפנינו. ולמרות שחלף, העבר הוא הלקח החשוב ביותר שבאפשרותנו ללמוד, בכדי שלא נחזור על טעויותיו בעתיד.