אבן הרובי – מידע כללי, אגדות והאמונה ההודית

מידע כללי והיסטוריית האבן

אבני הרובי והספיר עשויות מתחמוצת אלומיניום שהפכה תחת חום ולחץ לשקופה ודמוית זכוכית. חומר זה נקרא קורונדום, והוא קשיח מאוד (9 בסולם מוס) ועמיד יחסית בפני חום, מכות וכימיקלים. ההבדל בין רובי לספיר הוא צבע האבן, כאשר כל ספיר שניחן בצבע אדום, אדום סגול, ורוד אדום וורוד סגול נחשב בימינו לרובי, ושאר הצבעים נופלים תחת ההגדרה ספיר.

לעומת ההגדרה המודרנית, כאשר מדובר ברפואת אבני חן ההגדרות שונות בנוגע לצבע האבן ותכונותיה. אבני הרובי ברפואת אבני החן מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות: אבנים בצבע אדום, אדום סגול, אדום כתום וארגמן נחשבות לאבנים גבריות, ואבנים ורודות (כל עוד לא בהירות מדי), ורודות כתומות וורודות סגולות לאבנים נשיות.

שאר אבני הספיר מתחלקים לקטגוריות הבאות: אבנים כחולות וסגולות (במיוחד כהות) נחשבות לאבני שבתאי. אבנים צהובות, כתומות ובצבע בז’ נחשבות לאבני כוכב צדק. אבנים ירוקות משויכות לכוכב חמה, ואבנים בצבע תכלת בהיר, ורוד בהיר או לבן (שקוף) נחשבות לאבני כוכב נוגה. קיים ויכוח על שאר הגוונים ולכן לרוב לא משתמשים בהן.

לאבן הרובי היסטוריה ארוכה בתור האבן היקרה והמוערכת ביותר, בעיקר כיוון שסימלה מלכות. השימוש והמסחר בה החל לפחות לפני 2500 שנה, והמקורות הראשונים היו בהודו ובסרילנקה. חשוב לציין כי השם רובי ניתן גם לאבנים אחרות בהיסטוריה, ובעיקר לספינל שדומה לה מאוד אך פחות קשיח, ודווקא הספינל הוא “הרובי” ברוב הכתרים המלכותיים.

למרות שבעברית המודרנית הרובי קיבלה את השם אודם, האודם המקראית היא קרוב לוודאי אבן הסארד (קרנליאן אדום), ואבן החושן הקרובה ביותר לרובי המודרנית היא דווקא הנופך (קרוב לוודאי גרנט).

תכונות אגדיות ושימושים היסטוריים באבן

הרובי הופיעה במערב עוד בתקופה הרומאית ובימי הביניים החליפה את הגרנט בתור האבן המלכותית. בדומה לגרנט היא נחשבה לסמל של אש, אך צבעה הייחודי נחשב לדומה במיוחד לצבע הדם המלכותי.

לרובי יוחסו סגולות רבות, העיקרית שבהן היא יכולתה של האבן לתת כוח, עוצמה ולהגביר את היצרים והתשוקה לחיים של האדם שעונד אותה. לעיתים קרובות היא שובצה בנשק, בשריון או בפריטי לבוש אחרים של מלכים וגנרלים במטרה לתת להם את הכוח הנדרש להביס את אויביהם בקרב.

לרובי גם יוחסו יכולות לרפא פצעים ולעצור דימום, ולתת לאדם אנרגיה וכוח מעבר לכוחם של אנשים אחרים. כמו כן נחשב כי האבן עוזרת לטהר את מחזור הדם ולסייע במחלות לב למיניהן. לעיתים השתמשו בה גם להמרצת העיכול, כאשר נחשב באופן סמלי שהאש של האבן תעזור להבעיר את הכבשן הפנימי שמפרק את המזון.

אחד השימושים הנפוצים ביותר באבן הרובי היה להגברת האונות והפוריות הגברית. נחשב כי לבישת האבן מגבירה יצרים ותשוקה, וכי פעולתה על הגוף דומה לויאגרה של ימינו. יחד עם זאת האבן שימשה גם לטיפול בדיכאונות, חוסר תאבון ותשישות, עקב תכונתה המיוחסת להגביר את היצרים והתשוקה לחיים.

האסוציאציה של הרובי עם תשוקה ואונות גרמה לכך שהאבן נחשבה לאבן אהבה, ולעיתים שיבצו אותה בטבעות נישואין או בתכשיטים אחרים במטרה להגביר את האהבה בין בני הזוג. לעומת זאת, בשום תרבות בעבר לא נחשבה האבן לאחת שמעניקה רגשות חמים או שמירת אמונים, ולעיתים אף שימשה כאבן מקצוע לעובדות בבתי בושת.

אבן הרובי גם חולקה לאבנים גבריות ונשיות לפי גוונים, כשההבדל העיקרי היה שאבנים נשיות נחשבו למרוככות יותר ולא נתנו למשתמש את האסרטיביות והתוקפנות שהקנו האבנים הגבריות, לכן לרוב אבנים נשיות ניתנו לנשים, אך גם לנזירים, אנשי רוח, פילוסופים, רופאים וכל אדם אשר רצה להימנע מההשפעות האגרסיביות יותר של האבן.

האבן לפי האמונה ההודית

באמונה ההודית אבני חן מסוימות משדרות תכונות של אלים המיוצגים על ידי כוכבי הלכת. לפי אותה אמונה, האבנים מקרינות תכונות אשר קשורות לאותם אלים על האדם, ומאפשרות לו להנות מהברכות אותן מביא אותו האל.

באמונה ההודית, הרובי הוא התהוות של השמש (האל סוריה) על פני האדמה, או בצורה יותר מדויקת ההתהוות של התכונות אותן מקנה השמש לאדם. האל סוריה, שתופס צורה פיזית בכוכב השמש, הוא אחת מהתצוגות של וישנו (האל העליון), ונחשב למלך הכוכבים ולצורה המוחשית הכי בולטת של “האלוהים” ההודי שניתן לראות בחיי היום יום.

באסטרולוגיה ההודית, השמש מייצגת את האגו והנשמה של האדם, ובכך מהווה לא רק את כוח החיים אלא גם את הרצון להתקדמות ולהישגים של אותו האדם.

הסטטוס המלכותי של השמש הוא הסיבה ההיסטורית העיקרית להערצה לה זכתה אבן זו, ולפי האמונה ההודית מקנה לאבן תכונות ייחודיות ומשמעותיות במיוחד. באחד מהכתבים העתיקים של ההודים אף נאמר “כוחה של הרובי כה גדול, שהיא מסוגלת להציל אפילו אדם בור וחסר תועלת המוקף אויבים, ולהעלות אותו לגדולה”. ההודים אף תורמים את הרובי למקדשים של האל וישנו ושורפים את האבן במדורות קבורה של אדם שנפתר, בתקווה להפוך למלכים/קיסרים באחד מהגלגולים הבאים.

לפי האסטרולוגיה ההודית, אבן הרובי מתאימה לאדם אשר השמש בהורוסקופ שלו ממוקמת במצב מועיל, ומומלצת במיוחד אם מיקומה חלש בטבלת הלידה כיוון שזהו סממן למחלות ולעוני. עבור אדם אשר אצלו השמש ממוקמת במקום מזיק בטבלת הלידה, הרובי נחשב להרסני ולא מומלץ בכלל.

חוץ מהרובי, ההודים משייכים לשמש מספר אבנים משניות אחרות: ספינל, רובליט (טורמלין אדום) ומספר סוגים של אבני גרנט (אלמנדין, פיירופ ורודוליט).

בין התכונות המיוחסות לרובי כאשר מתאימה לאדם, נכללים שיפורים מהותיים במעמדו החברתי ובשמו הטוב, ביכולתו לצבור הון ובמעמדו הכלכלי, ביחסיו עם אביו, המעביד, הממשלה וכל דמות במעמד בכיר. כמו כן נאמר כי האבן משפרת את הבריאות, עוזרת במחלות הקשורות ללב, לעמוד השדרה ולעיניים, והופכת את האדם לטוב לב ואהוב על ידי הסביבה.

לעומת זאת, אם האבן לא מתאימה לאדם, נאמר כי היא תביא לו מזל רע, בוז וקלון בעיני הסובבים אותו, תפגע בבריאותו ותגביר את הצמא (תייבש את הגוף). במצבים קיצוניים יותר אף נאמר כי מסוגלת להביא לבעיות לב וכלי דם.

לפי אמונתם, אדם אשר רוצה לזכות בברכתה של השמש, צריך ללבוש רובי נקי ונטול פגמים ששובץ בתכשיט מאחת המתכות הבאות: זהב אדום, זהב או נחושת. התכשיט חייב להיות בנוי כך שהאבן תהיה במגע ישיר עם עור האדם, כך שעגילים פסולים למטרה זו. אם האבן משובצת בטבעת, יש לענוד אותה על אצבע הטבעת ביד ימין לימנים או ביד שמאל לשמאליים ולנשים (עקרות בית, לא נשות קריירה).

לפני ענידת התכשיט בפעם הראשונה, יש לשטוף אותו בחלב פרה טרי ולא מפוסטר (בדתות אברהם הדבר הכי קרוב הוא שמן זית), ולאחר מכן לשטוף במים מנהר הגנגס (או כל מקור אחר בעל סמליות דתית כמו נהר הירדן). את התכשיט יש לענוד בפעם הראשונה ביום ראשון שנופל בסמוך לירח מלא, במהלך השעה שמתחילה אחרי עליית החמה.

ניסיון אישי – רובי

לאחר שנים של ניסיון עם אבני חן הן בשימוש אישי והן בטיפול באחרים, ניכר כי כל אבן ניחנת במספר השפעות אוניברסליות אשר יכולות לעזור הן בבחירת האבן המתאימה והן באבחון תופעות לוואי עקב עודף או חוסר התאמה של אותה אבן.

מניסיוני, ההערצה לה זכתה הרובי בהחלט מוצדקת. בין ההשפעות החיוביות שנצפו היו שיפורים במצבי תשישות, בעיות עיכול, בעיות גב והתמכרויות. כמו כן נצפתה השפעה חיובית על הביטחון העצמי, תחושת אופוריה והתגברות שמחת החיים, הגברת יוזמה ונחישות ושיפור יחסים עם קרובי משפחה ודמויות סמכות.

במקרי עודף וחוסר התאמה, נצפו תחושות כאב, פריחות וגירויים על העור, עלייה בדופק או בלחץ דם, בעיות קיבה וצרבת. כמו כן, לעיתים נצפתה הופעת מריבות ואי הבנות, וחולשה כללית.

חשוב לציין כי ההשפעות הרציניות יותר שצוינו כאן הופיעו רק לאחר שימוש ממושך באבן.

מידע זה פורסם למטרות חינוכיות בלבד ולא מהווה המלצה רפואית כלשהי.