אלמוג אדום – מידע כללי, אגדות והאמונה ההודית

מידע כללי והיסטוריית האבן

אבני חן מסוימות מגיעות לא תהליכים גיאולוגיים במעמקי האדמה אלא מבעלי חיים ומצמחים. אבני חן שמקורן בבעלי חיים ובצמחים נקראות אבני חן אורגאניות, וכוללות פנינים שמתפתחות בתוך צדפות, אלמוגים שהם שלדים של אלמוגים החיים בים וענבר שנוצר משרף עצים.

אלמוגים הם בעלי חיים ימיים (קרובי משפחה של מדוזות) שנראים כמו צמחים וחלקם יוצר שלד סידני. בזנים מסוימים ניתן להפוך את אותו שלד סידני לתכשיט. שלדי אלמוגים עשויים מחומר סידני רך יחסית (3-4 בסולם מוס), עם הפורמולה הכימות CaCO3. שלדי אלמוגים מצויים בגוונים שונים בהתאם לזן

האלמוג, והנפוצים שבהם בשימוש כתכשיטים הם לבנים, ורודים, כתומים, אדומים ושחורים.

כאשר מדובר ברפואת אבני חן, נחשב כי הצבע משפיע על תכונות האבן ויכולותיה. שלדי אלמוגים בצבע אדום וכתום משויכים למארס, בזמן ששלדים לבנים משויכים לירח. שלדי אלמוגים בצבעים אחרים משויכים לעיתים לכוכבים אחרים בהתאם לצבעם אם כי יש מחלוקת בנושא.

לעומת רוב אבני החן שמקורם היה במזרח בימי קדם, מקורו של האלמוג האדום דווקא בים התיכון והוא היה אחד מאבני החן הראשונות שבהן נעשה שימוש. הסיבה העיקרית להערצתו של האלמוג האדום בימי קדם הייתה צבעו שהזכיר דם ובשר. שלא כמו עם רוב אבני החן, גם במזרח וגם במערב הצבע של האלמוג האדום קושר מיידית ברוב התרבויות למארס ולאלי המלחמה האחרים. אבן נוספת שקיבלה הקשר זה היא הקרנליאן (כנראה האודם המקראית), אשר גם לה צבע המזכיר בשר. ההקשרים לדם, בשר ואלי המלחמה הפכו את האלמוג האדום ואת הקרנליאן לאבנים פופולאריות במיוחד בעת העתיקה.

תכונות אגדיות ושימושים היסטוריים באבן

במערב האלמוג האדום נהיה אבן פופולארית לפני אלפי שנים גם בגלל שהיה זמין יחסית לאבנים שדרשו כרייה וגם בגלל שהיה רך מספיק בכדי לגלף אותו לצורות שונות. במזרח הוא נהיה נפוץ בעיקר בתקופה ההלניסטית אך במהרה הפך לאחת האבנים המוערכות ביותר. גם במזרח וגם במערב האלמוג האדום היה פופולארי בקרב לוחמים אשר שיבצו אותו בכלי הנשק שלהם, אך הוא שימש גם למטרות רבות אחרות.

התכונה העיקרית שיוחסה לאלמוג האדום הייתה היכולת להגן על בעליו מפני סכנות ובעיקר מפציעות, כיוון שקושר גם לאלי המלחמה וגם לצבע הבשר והדם. הקשרים אלו הפכו אותו לקמע נפוץ להגנה על תינוקות וילדים קטנים בסיציליה, איטליה ובאזורים אחרים בים התיכון, בהם מצאו אותו לראשונה ברשתות הדיג. בשאר המקומות השימוש העיקרי בו היה בתור קמע ללוחמים שנועד להגן עליהם בשדה הקרב, וכקישוט לכלי נשק כיוון שהאמינו כי יהפוך את כלי הנשק ל”צמאים לדם האויב”. האלמוג האדום היה פופולארי גם בקרב נשים, כיוון שהאמינו כי יכול להגן מפני התאלמנות. בתרבויות נוודיות ובתרבויות עם דגש רב על חיל פרשים, שילבו את האלמוג האדום בקמעות מכסף ביחד עם אבני טורקיז אשר שימשו להגנת הרוכב והסוס. קמעות אלו יוצרו על ידי תרבויות שונות ברחבי העולם, החל מטורקיה וכלה בטיבט, ואף נפוצו בקרב האינדיאנים בצפון אמריקה בסוף המאה ה18.

בין סגולותיו הרפואיות של האלמוג האדום, נכללו היכולות לחזק את השרירים ולנקות את הדם מרעלים ונגיפים. נחשב כי הוא יכול לרפא קדחת ולהוריד חום, ולרפא פצעים, חתכים, אולקוס, ולעצור דימום. נחשב גם שעזר לבעליו לקבל אומץ וכוח ובכך לנצח אויבים.

האבן לפי האמונה ההודית

באמונה ההודית אבני חן מסוימות משדרות תכונות של אלים המיוצגים על ידי כוכבי הלכת. לפי אותה אמונה, האבנים מקרינות תכונות אשר קשורות לאותם אלים על האדם, ומאפשרות לו להנות מהברכות אותן מביא אותו האל.

באמונה ההודית, האלמוג האדום הוא התהוות של מאדים (האל מנגלה) על פני האדמה, או בצורה יותר מדויקת ההתהוות של התכונות אותןמקנה הכוכב לאדם. האל מנגלא הוא הגנרל ומנהיג הצבאות בפנתאון ההודי, והוא האל של אנרגיה, כח ואומץ, כעס וניצחון. בפנתאון ההודי, הוא אחראי על השרירים והדם שלנו, על הדחף המיני ועל אגרסיביות ונחישות.

לפי האסטרולוגיה ההודית, כוכב מאדים הוא סממן לפעולה ועשייה, לאנרגיה, לכוח פיזי ולאון, לנחישות ולתוקפנות שלנו.

לפי האסטרולוגיה ההודית, האלמוג האדום מתאים לאדם אשר בהורוסקופ שלו מאדים ממוקם במצב מועיל, ומומלצת במיוחד אם מיקומו חלש בטבלת הלידה כיוון שזהו סממן לבעיות בדם ובמערכת הורידים, כעס בלתי נשלט או פחדנות, תאונות ופציעות, עצלנות ואימפוטנציה. עבור אדם אשר אצלו כוכב מאדים ממוקם במקום מזיק בטבלת הלידה, האלמוג האדום נחשב למזיק במיוחד ולא מומלץ בכלל.

בין התכונות המיוחסות האלמוג האדום כאשר מתאים לאדם, נכללים שיפורים מהותיים בשליטה בכעס וביחסים עם אחים ואחיות צעירים, ביחד עם שיפור ברמת האנרגיה ובנחישות להצליח. מעבר לכך, נאמר כי האלמוג האדום מגביר את האומץ, משפר את תפקוד השרירים ועוזר לרפא מחלות הקשורות לדם ולתפקוד השרירים.

לעומת זאת, אם האבן לא מתאימה לאדם, נאמר כי היא מסוגלת לגרום לתאונות, למחלות, לתקיפות או גניבה, למשוך את האדם לעימותים עם הסובבים אותו ובמקרים קיצוניים אף להוביל למותו.

לפי אמונתם, אדם אשר רוצה לזכות בברכתו של כוכב מאדים, צריך ללבוש אלמוג אדום נקי ונטול פגמים ככל שאפשר ששובץ בתכשיט מאחת המתכות הבאות: נחושת, זהב אדום או כסף. התכשיט חייב להיות בנוי כך שהאבן תהיה במגע ישיר עם עור האדם, כך שעגילים פסולים למטרה זו. אם האבן משובצת בטבעת, יש לענוד אותה על אצבע הקמיצה (אצבע הטבעת) ביד ימין לימנים או ביד שמאל לשמאליים ולנשים (עקרות בית, לא נשות קריירה).

לפני ענידת התכשיט בפעם הראשונה, יש לשטוף אותו בחלב פרה טרי ולא מפוסטר (בדתות אברהם הדבר הכי קרוב הוא שמן זית), ולאחר מכן לשטוף במים מנהר הגנגס (או כל מקור אחר בעל סמליות דתית כמו נהר הירדן). את התכשיט יש לענוד בפעם הראשונה ביום שלישי שנופל בסמוך לירח מלא, במהלך השעה שמתחילה אחרי עליית החמה.

האבנים החלופיות לאלמוג האדום הן קרנליאן וישפה אדומה.

ניסיון אישי – אלמוג אדום

לאחר שנים של ניסיון עם אבני חן הן בשימוש אישי והן בטיפול באחרים, ניכר כי כל אבן ניחנת במספר השפעות אוניברסליות אשר יכולות לעזור הן בבחירת האבן המתאימה והן באבחון תופעות לוואי עקב עודף או חוסר התאמה של אותה אבן.

מניסיוני, לאלמוג האדום השפעה מעוררת חזקה. בין ההשפעות החיוביות שנצפו היו שיפור ברמות האנרגיה והקלה במצבי עייפות, שיפור תפקוד השרירים והיכולות הספורטיביות, והגברת הנחישות וכוח הרצון. כמו כן האבן שימשה בהצלחה לזירוז תהליכי שיקום רקמות, לדוגמא במקרים של חתכים, פציעות וחבטות, הן כאשר הייתה בתוך תכשיט והן כאשר נעשה בה שימוש זמני כחלק מהתחבושת.

במקרי עודף ואי התאמה, אבן זו נחשבת לאחת המסוכנות ביותר ובצדק. בין ההשפעות שנצפו היו עצבנות וחוסר שקט, הגברת דופק ולחץ דם, ריבים ואי הבנות, תאונות ופציעות, מחשבות טורדניות, פחדים, פוביות ואף הזיות.

חשוב לציין כי ההשפעות הרציניות יותר שצוינו כאן הופיעו רק לאחר שימוש ממושך באבן.

מידע זה פורסם למטרות חינוכיות בלבד ולא מהווה המלצה רפואית כלשהי.