מהות הגורל והקארמה
כאשר אנו דנים באסטרולוגיה לעיתים קרובות עולה השאלה של גורל מול בחירה חופשית. בתרבויות קדומות רבות האירועים בחיי האדם נתפסו כרצון האלים והיוו את גורלו ללא קשר ישיר למעשיו. גם בקרב חסידי המדע ניתן לראות תפיסה דומה, שבה הטוב והרע בחיינו נתפסים כאירועים רנדומליים ללא קשר ישיר למעשינו. בתרבויות מערביות שהושפעו רבות מהתנ"ך ניתן דגש רב לבחירה חופשית ולרעיון שגורלנו בידינו בלבד. בקרב אנשי הדת במערב, הטוב והרע בחיינו נתונים בשליטתו של בורא עולם ומהווים עונשים, מבחנים וחסדים עבור מעשינו. תפיסה דומה ניתן לראות בתרבויות המזרח שהושפעו מהבודהיזם, בהן האירועים בחיינו נתפסים כתוצאה (קארמה) של מעשינו, כולל בגלגולים קודמים, ומעשי הסובבים אותנו.
מקובל לחשוב שבשאלת הגורל מול הרצון החופשי, האסטרולוגיה משקפת את התפיסה של התרבויות הקדומות ומציגה גורל קבוע מראש. תפיסה זו ניתן לראות עוד בתקופת גלות בבל ובהתנגדות חז"ל לשימוש באסטרולוגיה כי זו נוגדת לעיקרון הבחירה החופשית. מדובר בתפיסה אשר רחוקה מהמציאות, כיוון שגם באזכורים הקדומים ביותר ניתן לראות אותה משמשת ככלי לשינוי של אותו "גורל". למרות זאת, העובדה שהאסטרולוגיה מציגה גורל שניתן או צריך לשנות שמה אותה בסתירה לכל תפיסת עולם בה אין גורל קבוע מראש.
שאלת הדטרמיניזם
שאלת הגורל והבחירה החופשית התגלגלה לתוך העיסוק באסטרולוגיה בתור שאלת הדטרמיניזם. בימינו מקובל להגדיר את האסטרולוגיה ככלי לא דטרמיניסטי, או במילים אחרות כלי שאינו מכתיב תוצאה ידועה מראש אלא רק תוצאה אפשרית. עבור אסטרולוגים רבים מדובר גם בכלל אתיקה חשוב ביותר, כיוון שהחלופה תהיה להציג תחזית פסימית שרק תפגע בלקוחותיו במקום להועיל להם.
גישה שונה לחלוטין ניתן לראות אצל אסטרולוגים הודיים מסורתיים אשר לעיתים קרובות ייתנו תחזית חד משמעית וקודרת ביותר לגבי תחומים שונים בחיי לקוחותיהם מבלי לחשוב פעמיים. גישה זו זכתה לביקורת חריפה בתקופה המודרנית, כולל מאסטרולוגים הודיים אחרים, ולעיתים קרובות משמשת את הדוגלים בה ככלי מסחרי לשיווק טקסים וקמעות ל"שיפור התחזית". אך גם לפני שהפכה לשיטת שיווק הייתה זו הגישה המקובלת בקרב העוסקים באסטרולוגיה בהודו להציג גם את הטוב וגם את הרע בצורה ישירה, בוטה וחד משמעית, או במילים אחרות דטרמיניסטית.
השוני בין הגישות הללו משקף היטב את חילוקי הדעות לגבי גורל ובחירה חופשית לאורך הדורות, אך בין אם דוגלים בגישה הדטרמיניסטית או בלא דטרמיניסטית ניכר כי מנקודת מבטה של האסטרולוגיה, למפה האסטרולוגית יש השלכות ישירות לגבי האירועים הצפויים בחייו של האדם. כמו כן, בשני הגישות קיימת אפשרות לשנות את אותם האירועים. לכן, אפשר לומר שללא קשר לגישה האסטרולוגיה עצמה כוללת גם גורל וגם בחירה חופשית.
חשיבות הגורל והבחירה החופשית
בשלב זה ניתן יהיה לחשוב שההבדל בין הגישות הוא רק בהגדרה, אך ההבדל הזה משקף תפיסה שונה מאוד הן של הגורל והן של הבחירה החופשית, ומהווה מפתח חשוב להבנה של מהותם. בשני המקרים הגורל נתפס בתור תבנית אשר מכתיבה איך ייראו חיינו, ובגישה הלא דטרמיניסטית המודרנית נחשב כי ניתן לשנות את התבנית הזאת כמעט לחלוטין בעזרת ידע ומעשים כך שהבחירה החופשית תמיד תהיה עליונה לגורל. למרות זאת, גם בגישה זו ניתן לראות כי על אותה בחירה חופשית ישפיעו במידה רבה האופי והתכונות של האדם אשר יקבעו במידה מסוימת את הפעולות בהן הוא יבחר. כמו כן, נלקחת בחשבון סביבתו של האדם וההשפעות החיצוניות שמופעלות עליו. את כל הגורמים הללו ניתן להגדיר כגורלו, כיוון שאין לו שליטה ישירה עליהם.
ניתן יהיה לחשוב שהמצב הפוך בקרב האסטרולוגים ההודיים המסורתיים אשר דוגלים בגישה הדטרמיניסטית, ושעבורם הגורל הוא הערך העליון, אך האמת הרבה יותר מסובכת. תחילה, חשוב להבין כי עבורם אותו הגורל הוא קארמה או תוצאה של מעשים מסוימים שמתבטאת באירועים, תכונות אופי ואפילו בסביבה בה האדם נמצא. מכיוון שאותה קארמה היא תוצאה של מעשים, יידרשו מעשים הפוכים מצדו של האדם אשר ינטרלו אותה ואפילו יהפכו את התוצאה. מעבר לכך, אותה קארמה מתחלקת לקטגוריות שונות בכמותה ו"בבשלותה". קארמה שרק החלה להצטבר או מוצתה ברובה ניתן לשנות בקלות יחסית, ולעומתה קארמה אשר הצטברה למלואה כמעט ולא ניתן לשנות. כמו כן ככל שהצטברה יותר קארמה בתחום מסוים כך קשה יותר יהיה לאזן אותה במעשים מנוגדים.
גורם חשוב נוסף אשר נלקח בחשבון באותה גישה דטרמיניסטית הוא רמת המודעות של האדם, אשר נקבעת מבחינה אסטרולוגית לפי המזלות בהם ממוקמים הכוכבים. רמת המודעות ספציפית לכל כוכב במפת הלידה ומשקפת את רמת הניסיון המצטבר בתחומים אותם הכוכב מייצג, ובהתאם לכך את רמת הבחירה החופשית שאותו אדם יכול ליישם בתחומים הללו. החלק הכי חשוב הוא שאותה רמת מודעות משקפת עקומת למידה אשר מהווה את הסיבה האמיתית לקארמה ולגורל של אותו אדם.
טבעת שלמה
את עקומת הלמידה המוזכרת לעיל ניתן להשוות למנוע כיוון שהיא משקפת את החוק השני של התרמודינמיקה - תנועה של אנרגיה מעודף לחוסר במטרה ליצור איזון. לדוגמא, בכדי שניקח נשימה עלינו להיות זקוקים לחמצן ובכדי שנאכל עלינו להיות רעבים. במובן זה, אנו יוצרים קארמה מעצם היותנו בחיים כיוון שכל פעולה שאנו חייבים לעשות בכדי להישאר בחיים יוצרת תגובה נגדית שוות ערך. אותו עקרון פועל גם כאשר אנו חווים חוויות חדשות, כאשר העובדה שלא חווינו משהו לפני כן מהווה חוסר והאירועים שיוצרים את החוויה מהווים את העודף שממלא אותו. ובדיוק כמו במנוע, התנועה של האנרגיה מהעודף לחוסר יוצרת את הקארמה, או את הפעולה והתגובה.
מנגנון הפעולה של אותה עקומת למידה מלמד אותנו גם על טבעה המחזורי. כל נשימה שניקח תספיק לנו רק לזמן מסוים ובכך תתדלק את הנשימה הבאה. באותה מידה, כל ארוחה תוביל לארוחה הבאה וכל חוויה לחוויה הבאה. מחזוריות העודף והחוסר, אשר פועלת גם באירועים בחיינו, מתוארת היטב במשל טבעת שלמה שמשני צדדיה כתוב "גם זה יעבור".
הביצה והתרנגולת
בתרבות המודרנית הקארמה נתפסת כעיתים קרובות בתור כח נקמני אשר מטרתו להביא צדק למפגעים, אך עצם הופעתה של תפיסה זו מדגימה את מהותה של הקארמה. בכדי שנרצה שתשמש כנקמה עלינו קודם לחוות פגיעה, כך שאותו צורך או חוסר חייב להיות קודם לתוצאה ו"הרע" חייב להיות קודם ל"טוב". בתור דוגמא, בכדי שנוכל לחוות ארוחה טעימה עלינו קודם לחוות רעב שיוביל אותנו לאכילת אותה ארוחה, ולכן הסבל שאנו חווים בחיינו הוא לא התוצאה אלא הסיבה וההנאה היא בעצם התוצאה.
את אותה המשוואה ניתן למצוא בטענת הבודהיזם ש"החיים הם סבל". גם משפט זה לרוב מפורש בצורה מעוותת בתרבות המודרנית כגישה פטליסטית או פסימית לחיים, בזמן שמשמעותו האמיתית היא שהמניעים לפעולותינו הם חוויות הרעב, הצמא, החשק ושאר ביטויי החוסר שדוחפים אותנו למלאו. במובן זה, זהו החוסר שמהווה את הכוח המניע של החיים, אך באותו משפט תמונה גם ההבנה שמילוי החוסר הוא רק עוד שלב בתהליך מעגלי, ושגם לאחר מילויו ייווצר חוסר אחר שיתפוס את מקומו. אותו מעגל של היווצרות חוסר ומילויו הוא בעצם מה שמשאיר אותנו בחיים כיוון שרק כאשר אנו מתים אין לנו יותר צרכים אשר דוחפים אותנו קדימה.
בעולמנו המוחשי ניתן לראות דוגמא מצוינת לתהליך הקארמה בהתנהגותם של גלי אנרגיה. גלי האנרגיה קיימים רק כאשר יש חוסר איזון בין שתי נקודות, ותמיד נעים מהעודף אל החוסר במטרה לאזן ביניהם. התדירות של אותם הגלים מכתיבה את סוג האנרגיה שהם מעבירים, וגובה הגלים את עוצמתה. כמו כן, תנועת הגלים מפסיקה רק כאשר נוצר איזון בין אותן הנקודות.
סגירת מעגל
ההבנה שהסבל אותו אנו חווים בחיינו הוא לא עונש אלא תחילת תהליך שמוביל בהמשך להנאה, נותנת לנו נקודת מבט חדשה ובריאה בהרבה על החיים. ההבנה שבהמשך אותו תהליך ההנאה תפוג ובמקומה יתחיל מחזור חדש של סבל מאפשרת לנו לראות שגם הסבל וגם ההנאה הם שני צדדים של אותו מטבע ולא יוכלו להתקיים בנפרד. ההבנה שתהליך זה הוא מה שמשאיר אותנו בחיים ומאפשר לנו ללמוד ולהתפתח משלימה את התמונה ומראה את הסיבה לצורה שתפס גורלנו.
Comments