הבית ה12 – בית הרוחניות

הבית ה12 באסטרולוגיה ההודית מייצג הוצאות, אובדן וניתוק. הוא מייצג רוחניות ואת כפות הרגליים, בתי חולים ובתי סוהר, חוויות חוץ גופניות ויכולות מיסטיות, בזבוז כסף וחלומות, ארצות אחרות ואת החלל החיצון. הוא גם מייצג הנאות מיניות ושינה, פילוסופיה ואנרגיה אטומית, התבודדות והזיות. כמו בשאר המקרים בסמליות האסטרולוגית, נראה שהוא מייצג הפכים גמורים אך מאחורי ההפכים הללו קיים הגיון שקל להבין.

אז למה אובדן והוצאות כספיות?

הבית ה12 בא בדיוק לפני הבית הראשון בגלגל המזלות. מדובר בבית הסופי, שמייצג הן את סוף הדרך והן את סוף החיים. בזמן שהחיים הם המצב בו אנו נמצאים בעולם החומרי, הבית ה12 שהוא סוף החיים מביא אותנו למצב שבו החומרי נאבד ונשאר רק הרוחני.

הבית ה12 מייצג לא רק את סוף החיים שלנו, אלא את הסוף של כל דבר חומרי/מוחשי. כסף כדבר חומרי מסתיים כאשר אנחנו מוציאים אותו על רכישה של מוצרים או שירותים. כאשר מוצר נשבר עלינו להוציא כסף כדי להחליפו. כאשר אנו מתים כל רכוש שצברנו כבר לא נמצא בידינו, אחרי הכל כבר אין לנו ידיים!

טיסה לחלל זה באמת סיפור לא זול, אבל נסיעות לחו”ל יכולות גם להביא כסף אם עושים שם עסקים. אז איך הן קשורות?

נסיעה לארצות רחוקות היא עדיין עניין יקר, שלא לדבר על טיסות לחלל, אך זאת כלל לא הסיבה שהן קשורות לבית ה12. ארצות אחרות נמצאות עבורנו מעבר לגבול ומהוות מקום שנמצא מחוץ לעולמינו התרבותי והחברתי. כמו כן הגבול בין הארץ שבה אנחנו חיים לארץ אחרת מהווה את הסוף הפיזי של הארץ שלנו. באותה מידה החלל הוא מחוץ לתחום של עולמינו ומהווה את הנקודה בה עולמינו מסתיים ומתחיל אזור חדש ולא מוכר. סיבה נוספת להקשר היא שברגע שאנחנו נמצאים בחו”ל או בחלל קיים ניתוק פיזי מביתנו. ההקשר האחרון הוא מצב של גלות אשר גורם לנו לאבד את ביתנו ולמצוא את עצמינו זרים בארץ זרה.

אז איך בזבוז כסף ואובדן מביאים לרוחניות?

ברמה הבסיסית ביותר קל להבחין באנשים שמתחילים להתפלל במטרה להחזיר את מה שהם איבדו, או אלו המנסים להתייחס לאובדן בצורה פילוסופית. אך הסיבה האמיתית לסמליות היא שהרוחני אינו מוחשי ומהווה את ההפך מהחומרי, כך שאובדן של החומרי וניתוק ממנו הם הדרך היחידה להפוך את החומרי לרוחני. בכדי להבין זאת יותר טוב עלינו רק להסתכל על חלומות.

כשאנחנו חולמים, הן מתוך שינה והן כחלום בהקיץ, הגוף לא מופעל והעולם שסביבנו חסר משמעות. החלומות שלנו הם המצב הכי קרוב לחופש מוחלט מהחומרי אליו אנחנו יכולים להגיע בגוף חומרי, כיוון שבהם אין חוקי טבע, מגבלות או נורמות חברתיות. גם הזיות קשורות לבית ה12 ולרוחניות כיוון שלא מהוות שום דבר מוחשי.

בתי סוהר לא נשמעים כמו חוויה רוחנית במיוחד, אז איך הם קשורים?

בתרבויות מסוימות נוטים לראות את הגוף עצמו כבית סוהר של הנשמה שכולא אותה בהוויה חומרית. אך ההקשר הכי ישיר בין הרוחני לבתי סוהר ובתי חולים הוא הניתוק מהעולם החיצוני וההגבלה של תנועת הגוף. ברגע שאנחנו חולים וכבולים למיטה, או עצורים בתא מאסר, אין לנו עוד גישה לעולם החיצוני ולכל הדברים שבו, ולכן אנחנו שוקעים בעולם משלנו אותו אנחנו בונים בדמיוננו. גם כאשר אנחנו מתבודדים, בין אם זה בבקתה ביער נידח או בביתנו מאחורי התריסים, אנחנו שקועים בעולם משלנו שהוא לא מוחשי אך לרוב הרבה יותר נעים מהמציאות היומיומית עם כל בעיותיה.

נזירים חיים בבידוד ומתנתקים מכסף וחומריות במטרה להגיע לרוחניות, אבל להם אסור לקיים יחסי מין. אז איך הנאות מיניות מסתדרות עם הבית ה12?

חשוב להבין שהסמליות האסטרולוגית היא לא באמת דתית אלא לקוחה מהמציאות היומיומית, בזמן שנזירים לרוב פועלים לפי קוד דתי מסוים. על פניו הרצון לקיים יחסי מין הוא חומרי לחלוטין, ונובע מאינסטינקט חייתי חומרי לחלוטין. למרות זאת, כשאנחנו מסתכלים על ההנאה מהאקט המיני עצמו, אין בה שום דבר מוחשי, ודווקא החלק החומרי הוא הרצון להתרבות אשר יוצר תוצאות חומריות בצורת ילדים.

בזמן האקט המיני אנחנו מבזבזים אנרגיה ונוזלים גופניים, אך אם האקט לא הוביל להריון הרי שהוא מייצג רק אובדן מבחינה חומרית, כולל אובדן של החיים אותם יכול היה להביא הזרע שנשפך. מצד שני ההרגשה שמתקבלת היא של סיפוק כה גדול שלעיתים הוא הופך להתמכרות. ההרגשה הזו שאנו כה כמהים לה ומקבלים בזמן אורגזמה, לא מהווה שום דבר מוחשי או חומרי אלא רק סיפוק פנימי. גם פנטזיות מיניות לא מהוות שום דבר חומרי אלא רק סיפוק פנימי, כמו שאר החלומות עליהם כבר דיברנו.

ואיך כל זה קשור לכפות הרגליים?

אחד מהפטישים המיניים שהפכו לנפוצים היום הוא משיכה לכפות רגליים בתור איבר מין, אך זאת לא בדיוק הסיבה שכפות הרגליים קשורות לרוחניות. במובן הבסיסי ביותר כפות הרגליים הן החלק של גופינו שהכי קרוב לאדמה, ובסוף חיינו כידוע זהו המקום אליו גופינו חוזר. כפי שהולך המשפט הידוע – מאפר לעפר. הן גם המקום הכי מרוחק בגופינו מהראש, שמכיל את האיברים שחשים אתהעולם החומרי ומהידיים אשר עוסקות בו.

בזמן שהראש מכיל את המוח שלנו שנותן לנו לחשוב על העולם כאישיות הנפרדת ממנו, דווקא כפות הרגליים אשר תמיד שתולות בקרקע הן אלו שמזכירות לנו מאיפה באנו ולאן נשוב, ומחברות אותנו באופן פיזי לכל הסובב אותנו. הן גם החלק הכי צנוע בנו כיוון שהן נמצאות במקום הכי נמוך ושתולות בבוץ בזמן שהראש שואף לעננים, ובמובן הזה מייצגות את אותו הנזיר שמתנתק מהחומרי בכדי להתקרב לרוחני.

למרות כל אלו הסיבה האמיתית להקשר של כפות הרגליים היא שדווקא בזמן שהן מתנתקות מהקרקע, כמו במצבים של מנוחה ובעת המוות, הגוף שלנו מפסיק לנוע בעולם החומרי ועובר לחלומות או להתנתקות מוחלטת מהחיים.

אז כדי להיות רוחניים עלינו להפוך לנזירים חולי מין שגרים בחו”ל? ושמתעסקים באנרגיה אטומית???

הרוחניות עליה מדובר פה היא ההפך מחומריות בכל מובן של המילה, וזאת הסיבה שההקשרים האלה קיימים. גם אנרגיה אטומית מצורפת כאן מאותה הסיבה, אך בשביל להבין זאת עלינו לדעת איך היא מיוצרת ולמה היא שונה מאנרגיה שמקבלים משריפת דלק וסוגים אחרים.

רוב סוגי האנרגיה מתקבלים משריפה של חומרים מה שגורם לאותם חומרים לשנות צורה אך לא הורס את האלמנטים מהם החומרים מורכבים. אנרגיה אטומית לעומת זאת מתקבלת כאשר הורסים אלמנט כימי מסוים, בד”כ על ידי הפיכתו לאלמנט אחר. ההרס הזה של חומר מסוים מפסיק בעצם את קיומו במצבו החומרי הרגיל, והופך חלק ממנו לאנרגיה. לכן ההקשר עם הרוחניות – האלמנט החומרי הופך (לפחות בחלקו) לאנרגיה שהיא לא מוחשית.

אז לא. הרעיון בבית ה12 הוא לא להפוך לנזיר חולה מין או לפילוסוף שמייצר פצצות אטום, אלא רק לייצג את כל המצבים בחיינו בהם המוחשי והחומרי הופך לבלתי מוחשי ורוחני. הבית ה12 גם מזכיר לנו שלכל התחלה יש סוף ושכולנו בני חלוף, ומטרתו האמיתית היא לתת לנו מידע על סיומם של דברים בחיינו.