הקרנליאן -מידע כללי, אגדות והאמונה ההודית

מידע כללי והיסטוריית האבן

הקרנליאן היא סוג של כלקדון כמו האגט והאוניקס, ומורכבת מגבישים קטנים של קוורץ השזורים זה בזה. קוורץ הוא מינרל נפוץ במיוחד בקרום כדור הארץ, וניחן בפורמולה הכימית SiO2. למרות שאנו נתקלים יותר בחיי היום יום בסלעי גרניט ובחול בחוף הים, אבני חן רבות בתכשיטים שאנו לובשים עשויות מקוורץ בבסיסן עם צורות גדילה מגוונות המבדילות ביניהם. הקוורץ השקוף אשר מכונה לעיתים קריסטל, האמטיסט, הסיטרין, הקוורץ המעושן והרוז קוורץ הוורוד אשר עשויים מגבישי קוורץ שלמים. הכלקדון, האגט והג’ספר עשויים מגבישים מיקרוסקופיים של קוורץ השזורים ביניהם. עין הנמר היא תערובת של גבישי קוורץ וסיבי אסבסט, והאופל הוא ג’ל קשיח העשוי מחלקיקי קוורץ מיקרוסקופיים שהתאחדו למבנה דמוי אבן.

הקרנליאן היה בין האבנים הראשונות בהן השתמש האדם, ובין הפופולאריות שבאבנים בעת העתיקה. בימי קדם נעשה בו שימוש נרחב הן בקמעות ותכשיטים והן בחותמים כיוון שהשעווה לא נדבקה אליו. רוב החוקרים סבורים כי אבן האודם בחושן המקראי הייתה הקרנליאן ולא הרובי שקיבלה את השם בימינו. ברוב התרבויות הקרנליאן קושר לדם ובשר עקב צבעו ואפילו שמה מתורגם מלטינית בתור אבן הבשר. הקרנליאן הוערך בעת העתיקה כשווה ערך לכסף וזהב ושימש עוד מימי קדם כקמע למלכים ולוחמים, ועליו לרוב חרטו את סמל החותם המשפחתי בתוך טבעות חותם של בני האצולה.

תכונות אגדיות ושימושים היסטוריים באבן

במערב הקרנליאן נהיה אבן פופולארית לפני אלפי שנים גם בגלל שהיה זמין ונפוץ יחסית לאבנים אחרות וגם בגלל שימושו בחותמים. במזרח הוא נהיה נפוץ בעיקר בתקופה ההלניסטית אך במהרה הפך לאחת האבנים המוערכות ביותר. גם במזרח וגם במערב הקרנליאן, כמו האלמוג האדום לו הוא דומה, היה פופולארי בקרב לוחמים אשר שיבצו אותו בכלי הנשק שלהם, בקמעות ובטבעות.

למרות שהשימוש בו כאבן חן וכחומר הגלם המועדף לחותמי גליל עוד מהתקופה השומרית, הפופולאריות שלו החלה לעלות כאשר הפך לסמל סטטוס במצרים העתיקה היכן שטבעות עם קרנליאן סימלו מהנדסים מוכשרים במיוחד, והגיעה לשיאה בתקופה ההלניסטית והרומאית כאשר השימוש העיקרי בקרנליאן נהיה שיבוצה בטבעות חותם אשר היו בין התכשיטים היחידים שענדו הגברים בתרבויות אלו. בימי הביניים אותם טבעות חותם, עליהם לרוב נחרטו דמויות של אלים או יצורים מיתולוגיים, נחשבו לקמעות עוצמתיים במיוחד כיוון ששיטת החריטה נשכחה עם השנים והאמונה הרווחת הייתה שהאבן יצאה עם הדמויות הללו חרוטות עליה ממעמקי האדמה.

התכונה העיקרית שיוחסה לקרנליאן הייתה היכולת להגביר את כוחו הפיזי של בעליו ולהבטיח לו ניצחון בשדה הקרב, כיוון שקושר גם לאלי המלחמה וגם לבשר ודם עקב צבעו האדום כתום הייחודי. הקשרים אלו הפכו אותו לקמע נפוץ בקרב חיילים ולוחמים במהלך הדורות, וגם בקרב מלכים ובני אצולה שלרוב נדרשו לצאת לקרב בראש צבאותיהם.

בין סגולותיו הרפואיות של הקרנליאן, נכללו היכולות לחזק את השרירים ולנקות את הדם מרעלים ונגיפים. נחשב כי הוא יכול לרפא קדחת ולהוריד חום, ולרפא פצעים, חתכים, אולקוס, ולעצור דימום. נחשב גם שעזר לבעליו לקבל אומץ וכוח ובכך לנצח אויבים.

האבן לפי האמונה ההודית

באמונה ההודית אבני חן מסוימות משדרות תכונות של אלים המיוצגים על ידי כוכבי הלכת. לפי אותה אמונה, האבנים מקרינות תכונות אשר קשורות לאותם אלים על האדם, ומאפשרות לו להנות מהברכות אותן מביא אותו האל.

באמונה ההודית, הקרנליאן הוא התהוות של מאדים (האל מנגלא) על פני האדמה, או בצורה יותר מדויקת ההתהוות של התכונות אותן מקנה הכוכב לאדם. האל מנגלא הוא הגנרל ומנהיג הצבאות בפנתאון ההודי, והוא האל של אנרגיה, כח ואומץ, כעס וניצחון. בפנתאון ההודי, הוא אחראי על השרירים והדם שלנו, על הדחף המיני ועל אגרסיביות ונחישות.

לפי האסטרולוגיה ההודית, כוכב מאדים הוא סממן לפעולה ועשייה, לאנרגיה, לכוח פיזי ולאון, לנחישות ולתוקפנות שלנו.

לפי האסטרולוגיה ההודית, הקרנליאן מתאים לאדם אשר בהורוסקופ שלו מאדים ממוקם במצב מועיל, ומומלצת במיוחד אם מיקומו חלש בטבלת הלידה כיוון שזהו סממן לבעיות בדם ובמערכת הורידים, כעס בלתי נשלט או פחדנות, תאונות ופציעות, עצלנות ואימפוטנציה. עבור אדם אשר אצלו כוכב מאדים ממוקם במקום מזיק בטבלת הלידה, הקרנליאן נחשב למזיק במיוחד ולא מומלץ בכלל.

בין התכונות המיוחסות לקרנליאן כאשר מתאים לאדם, נכללים שיפורים מהותיים בשליטה בכעס וביחסים עם אחים ואחיות צעירים, ביחד עם שיפור ברמת האנרגיה ובנחישות להצליח. מעבר לכך, נאמר כי הקרנליאן מגביר את האומץ, משפר את תפקוד השרירים ועוזר לרפא מחלות הקשורות לדם ולתפקוד השרירים.

לעומת זאת, אם האבן לא מתאימה לאדם, נאמר כי היא מסוגלת לגרום לתאונות, למחלות, לתקיפות או גניבה, למשוך את האדם לעימותים עם הסובבים אותו ובמקרים קיצוניים אף להוביל למותו.

לפי אמונתם, אדם אשר רוצה לזכות בברכתו של כוכב מאדים, צריך ללבוש קרנליאן נקי ונטול פגמים ככל שאפשר ששובץ בתכשיט מאחת המתכות הבאות: נחושת, זהב אדום או כסף. התכשיט חייב להיות בנוי כך שהאבן תהיה במגע ישיר עם עור האדם, כך שעגילים פסולים למטרה זו. אם האבן משובצת בטבעת, יש לענוד אותה על אצבע הקמיצה (אצבע הטבעת) ביד ימין לימנים או ביד שמאל לשמאליים ולנשים (עקרות בית, לא נשות קריירה).

לפני ענידת התכשיט בפעם הראשונה, יש לשטוף אותו בחלב פרה טרי ולא מפוסטר (בדתות אברהם הדבר הכי קרוב הוא שמן זית), ולאחר מכן לשטוף במים מנהר הגנגס (או כל מקור אחר בעל סמליות דתית כמו נהר הירדן). את התכשיט יש לענוד בפעם הראשונה ביום שלישי שנופל בסמוך לירח מלא, במהלך השעה שמתחילה אחרי עליית החמה.

ניסיון אישי – קרנליאן

לאחר שנים של ניסיון עם אבני חן הן בשימוש אישי והן בטיפול באחרים, ניכר כי כל אבן ניחנת במספר השפעות אוניברסליות אשר יכולות לעזור הן בבחירת האבן המתאימה והן באבחון תופעות לוואי עקב עודף או חוסר התאמה של אותה אבן.

מניסיוני, לקרנליאן השפעה מעוררת ממותנת. בין ההשפעות החיוביות שנצפו היו שיפור במצב הרוח והתגברות האופטימיות ושמחת החיים, תחושת רוגע ובטחון, שיפור תפקוד השרירים והיכולות הספורטיביות, והגברת הנחישות וכוח הרצון. כמו כן האבן שימשה בהצלחה רבה לזירוז תהליכי שיקום רקמות, לדוגמא במקרים של חתכים, פציעות וחבטות, הן כאשר הייתה בתוך תכשיט והן כאשר נעשה בה שימוש זמני כחלק מהתחבושת.

במקרי עודף ואי התאמה, ההשפעות שנצפו היו עצבנות וחוסר שקט, הגברת דופק ולחץ דם, ריבים ואי הבנות, תאונות ופציעות, מחשבות טורדניות ופחדים.

חשוב לציין כי ההשפעות הרציניות יותר שצוינו כאן הופיעו רק לאחר שימוש ממושך באבן.